מעמד המומחה וחוות דעת מקצועית בבית הדין הרבני

מעמד המומחה וחוות דעת מקצועית בבית הדין הרבני. 

בתיק 1166435/ פלונית נ' פלוני – רבני גדול, נקבע: 

"כידוע, בית הדין הרבני – התמחותו ומומחיותו הן בשדה ההלכתי והמשפטי בנושאים שעליו ליתן בהם את הכרעתו ופסיקתו. כאשר מגיע בית הדין לעניין שבו אולי יכול הוא לתרום מניסיונו ומחכמתו אך העניין אינו בתחום התמחותו ומקצועו, הרי שהוא פונה אל המומחים: כך הוא לגבי כל בירור בשטח הרפואי, אז פונה בית הדין הרבני לרופא מומחה שייתן חוות דעת רפואית, וכך הוא הדבר לגבי הסתייעות במומחים בשטח בחינת טובת הילד כאשר עומדת שאלה כזו בפני בית הדין הרבני והצדדים חלוקים בה. אומנם ההחלטה בסופו של יום היא בידי בית הדין הרבני אך המומחים –העבדים הסוציאליים – הם בגדר עובד של בית הדין (officer of court). לבית הדין הרבני יש את התרשמותו האישית מתוך הדיונים שהיו לפניו ויש לו גם את המסקנה שאליה היה הוא מגיע, אך הוא פונה למומחים בשטח שדעתם היא מקצועית כדי לקבל מהם חוות דעת מקצועית. אם אכן תואמת גישת המומחים את התרשמות בית הדין הרי שבית הדין מאמץ את מסקנות המומחים ונותן להן תוקף של פסק דין. אם חוות הדעת מציגה גישה אחרת, הרי או שבית הדין מוצא בחוות דעת המומחים את הנקודות שבהן בית הדין לא צדק בהתרשמותו ושוב מאמץ את המלצות המומחים ולחילופין מברר שוב אצל המומחים, אם בכתב ואם בהופעה בבית הדין, את הנקודות שאינן ברורות לו. בית הדין הוא הסוברני להחליט אם ליתן החלטה כפי דעתו הוא או לקבל את דעת המומחים."

בית הדין הינו המומחה ההלכתי, אך ישנם תחומי דעת אשר בית הדין אינו מומחה בהם וידיעתו אינה רבה, ועל כן בתחומים אלה, בית הדין נעזר במומחים במינוי בית הדין, כדי שאלה ידרשו לסוגיה ויגישו לבית הדין את חוות דעתם. בסופו של יום, בית הדין מקבל את ההחלטה הרלוונטית, ויכול לקבל או לדחות את עמדת המומחים. 

בתיק (ירושלים) 812347 פלונית נ' פלוני – רבני גדול, נקבע: 

"בבואנו להכריע ולקבוע את הסדרי המשמורת והראיה של הילדים, על פי החומר הרב שהונח לפני בית הדין, יש להעיר תחילה כי חוות הדעת המקצועיות והתסקירים שלפנינו מהווים כלי עזר חשוב ורב מעלה עבור הערכאה השיפוטית, לשם קבלת החלטותיה בנדון. פעמים רבות שבתי המשפט ובתי הדין נוטים לאמץ את המלצותיהם של אנשי המקצוע באופן מלא ואינם סוטים מהמלצותיהם, "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים [זאת]" (בע"מ 9358/04 פלוני נ' פלוני). עם זאת, ברור לכל בר־דעת כי המלצותיהם של המומחים, חשובים ככל שיהיו, הם אינם יכולים להחליף את שיקול הדעת השיפוטי של הערכאה המשפטית המוסמכת. על הערכאה המשפטית להיעזר בחוות דעת המומחים ובתסקירי שירותי הרווחה, לבחון, לבקר ולברור מתוכן את אשר נראה לה נכון וצודק, מתוך בחינה מושכלת ורציונאלית (ראו בבג"ץ 5227/97 דויד נ' בית־הדין הרבני הגדול פ"ד נה (1) 453, 462), וברור שאל לה לערכאה המשפטית להיות 'חותמת גומי' להמלצות המומחים 'כתורה מסיני', כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דינו בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (01.5.2006): "הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי. כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש לתת לה משקל משמעותי, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה והעקרונות המנחים שהבאנו, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה." וכפי שכתבה בדומה כב' השופטת ע' ארבל בדנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית: "בית המשפט אינו 'חותמת גומי' לעמדתו של המומחה המקצועי, אלא זו משמשת עבורו כלי עזר חיוני וחשוב, אשר יזכה למשקל נכבד, אך לא מכריע, בקבלת ההחלטה." (וראו עוד בע"מ 5579/07 פלונית נ' פלוני, ובע"מ 3329/08 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, וכן ראה לאחרונה תמ"ש (טב') 25454־03־12 פלוני נ' פלונית)." ‏

בפסק דין זה, בית הדין הרבני הגדול מאמץ במידה רבה, את "קולה" של מערכת המשפט האזרחית. הגישה היא שבית הדין נעזר במומחים, ושוקל את עמדת המומחים, לאור ראיות ועדויות נוספות, אך אינו פטור מהפעלת שיקול דעתו ואינו מחויב לחוות הדעת ואינו חותמת גומי בעבור חוות דעת המומחה. 

בתיק (נת') 9132421/ ‏פלונית ואח' נ' פלוני, נקבע, בניגוד לחוות דעת מומחה: 

"אין ספק שלעתים חובה על בית הדין לקבל חוות דעת מומחה על אופי הבית ועל אופי החינוך, אך אין הדברים נכונים במקרה שלפנינו, שאין ספק שחינוך הילדים בבית היה חינוך ציוני דתי ואולי ציוני חרדי־לאומי (איננו בטוחים בקביעה השנייה), ולכן המוסד בו לומד היום בנם הגדול של הצדדים מתאים לאופי הבית אותו בנו הצדדים, ולא יעלה על הדעת, שעקב מצבו הכלכלי של האב, ילדי הצדדים ישלחו למוסדות שלא מתאימים לאופי הבית אותו הקימו ואותו ניהלו הצדדים, ולפיכך אין לבטל החלטת בית הדין לגבי חיובו של האב בתשלום שכר הלימוד לבן." ‏

בתיק (חי') 1144589/ פלוני נ' פלונית, נקבע כי יש לפסול חוות דעת מומחה (שמאי): 

"גם באופן ספציפי לגבי הסכמה על שמאות, ההלכה היא שאם יש טעות בשמאות, השמאות בטלה. כך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט (חושן משפט סימן רכז סעיף לח): אם התנו ביניהם שיחלקו בשום הדיינים, וטעו בשתות, בטלה החלוקה, שהדיינים ששמו ופחתו שתות או הותירו שתות, מכרן בטל...כך גם בנדון דידן, הואיל ובית הדין סבור כי יש רגליים לדבר שחוות הדעת אינה מדויקת כפי שנבסס להלן, הרי שחובת בית הדין לבחון מחדש את השמאות אף כאשר מדובר במומחה בית הדין. בנוסף כאמור, גם מומחה של בית הדין צריך להשיב על שאלות שמוגשות לו בכתב על ידי הצדדים ולאחר בקשת השמאי להסתלק ממתן השמאות, אין בית הדין יכול מעתה להסתמך על חוות דעת זו...לסיכום, על פי דין תורה כאשר קיבלו הצדדים על עצמם את חוות דעתו של השמאי מר ב' אין הכוונה לקבלה גם אם טעה בחוות הדעת." 

בתיק 7894-62-1 פלונית נ' ארנטרוי, רבני גדול, נקבע: 

"בית הדין, כמו כל בית משפט, רשאי למנות מומחה מטעמו אף ללא הסכמת בעלי הדין. האובייקטיביות של מומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ממומחה הממונה על ידי בעל-דין, אשר מטבע הדברים מצפה לתוצאה מסויימת במשפט המתנהל בעניינו. בדרך כלל, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעמדו העדיף של מומחה מטעם בית הדין מביא גם לכך כי ככלל הוא אינו אמור להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית הדין, וככל שיש צורך בכך הוא יידרש רק ליתן תשובות בכתב לשאלות הבהרה שיוגשו על ידי בעל-דין. (ראו והשוו: תקנה 258יב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וסעיף 8(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995)." 

בית הדין, כמו בית המשפט, נעזר בחוות דעת של מומחים אשר מונו על ידו. הטעם לכך כפול הוא, מדובר בעניין של מומחיות, וגם עניין של זמן שיפוטי/איסוף נתונים/בדיקה בלתי אמצעית. המומחה הוא המבין בסוגיה בה נדרשת הכרעת בית הדין, ומכאן שיש לו חשיבות ניכרת ביותר. מעבר לכך, בית הדין אינו יכול לאסוף נתונים בעצמו, ועל כן מסתמך על מומחה שיעשה זאת. חוות דעתו של מומחה הינה קריטית להליך, לא בנקל בית הדין יסטה מחוות דעת מומחה. יחד עם זאת, כאשר בית הדין נדרש לחוות דעת מומחה, בית הדין במקרים מסוימים מפעיל שיקול דעת נוסף, שיקול דעת הלכתי. שיקול דעת זה אינו קיים כמובן בבית המשפט האזרחי.  

מונחי מפתח:

רון פיין - עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי