מחיקת תביעה מחוסר מעש

מחיקה מחוסר מעש – מחיקת תביעה/הליך משפטי על ידי בית המשפט  ת' 45 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מניחה את המתווה למחיקת תביעה מחמת חוסר מעש מצד התובע. בית המשפט לענייני משפחה מבצע שימוש באופן תדיר בתקנה זו, לשם מחיקת הליך, אשר מגיש ההליך (התובע), אינו פועל בפועל בשביל לקדמו. כך לדוגמה, הליך תמ"ש 19802-03-14 נמחק מחוסר מעש מכיוון שהתובע לא ביצע מסירה אל הנתבעת של כתב התביעה במשך שבעה חודשים; הליך תמ"ש 23720/05 (תביעת משמורת) נמחק גם כן, בשל הסיבה שהתובע זנח למעשה את תביעתו. בתי המשפט מוחקים תביעות שאין בהן פעילות, כדבר שבשגרה. אציין, כי תביעה שנמחקה מחוסר מעש, ככלל, אין מעשה בית בדין על פעולה זו. היינו, מגיש התביעה יכול לבקש "להחיות" את התביעה, או להגיש תביעה חדשה ולבקש שתביעה זו תידון, מאותה נקודה דיונית בה נמחקה תביעתו הקודמת. בעוד שהליך מחיקת התביעה מחוסר מעש, הינו הליך מנהלי/טכני בעיקרו, אין הדבר בהכרח מלמד שאין ל"חוסר המעשה", משמעות מהותית. לפי בית המשפט העליון (עא 3069/08 זאיד עואד נ' לאפי חורי): 

"מחיקת הליך בשל חוסר מעש נועדה לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי יוזם ההליך. "הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט" (ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865)" 

בעוד שהמחיקה עצמה היא אקט מנהלי/טכני, אין הדבר אומר שאין משמעות לכך שבעל דין נמנע מלקדם את תביעתו. לכך נכנסים מספר עקרונות משפטיים: תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפטי, התפיסה הבסיסית שבעל דין שבאמת מאמין בצדק שבתביעתו יפעל לקדמה ועוד. בעל דין שאינו פועל לקדם את תביעתו, ייתכן וייתפס על ידי בית המשפט כמי שנוקט באופן תכסיסני, כמי שאינו מאמין בתביעתו, כמי שמנסה לפגוע ולהתיש את הצד שכנגד ועוד. כך, שבעוד שלאקט המחיקה עצמו יש לכאורה משמעות טכנית גרידא, להתרשמות השיפוטית יש בהחלט משקל. בעל דין שתביעתו נמחקה מחוסר מעש, יכול להלין על המחיקה בפני בית המשפט. ניתן במקרה שכזה להגיש בקשה מתאימה, להחיות את ההליך (תקנה 45.ג' לתקנות משפחה): 

"בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המינהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.". 

בית המשפט ראשי להיעתר לבקשה ולהחיות את ההליך. בקשה שכזו, צריכה להציג לבית המשפט טיעונים כבדי משקל, מדוע התובע נמנע מלקדם את תביעתו, באופן שיניח את דעתו של בית המשפט, כי ראוי לאפשר לתביעה להמשיך להתנהל. כפי שצוין, נטישת תביעה ואי קידום שלה, יוצרים שורה של החצנות בהן הכבדה על המערכת השיפוטית, סחבת, פגיעה מסוימת בצד השני ועוד. מן הצד השני, עומד עיקרון משמעותי ביותר, והוא זכות הגישה לערכאות (ע"א 733/95‏ ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ''ד נא(3) 577): 

"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר – וכך אומַר אני – כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק."

מונחי מפתח:

רון פיין - עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי