הטרדה מאיימת - צו הגנה

מדינת ישראל מעניקה שני כלים אזרחיים, אשר נועדו לאפשר לאזרח להתגונן ולקבל סעד, שירחיק ממנו אדם אשר מטריד אותו. חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 וע"פ חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. מדובר בכלי יעיל למניעת הטרדה, כאשר מדובר בהטרדה חוזרת ונשנית, וכאשר מדובר בסוג של הטרדה, בעצימות או באופי שמשטרת ישראל מתקשה לטפל בה, וכאן המקום לכלי אזרחי זה. מהי הטרדה מאיימת? מדובר כמובן בתשובה לא פשוטה, מערכת היחסים בין הצדדים, אופי העימות, החזרתיות - בית המשפט משתמש בכלים אלה על מנת לבחון האם מתבצעת הטרדה.

מתוך מילות ההסבר לחוק מניעת הטרדה:

 "המונח "הטרדה מאיימת" הינו תרגום המושג STALKING המתייחס: "לדפוס התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי נסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד...הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה...".

לפי המחוקק, פגיעה בשלוות הנפש ופגיעה ביכולת לקיים שגרת חיים תקינה, הינם תוצרים של התנהגות מטרידה. כאן כמובן יכולה לעלות השאלה, מהי פגיעה בשלוות הנפש ושגרת חיים תקינה. לדוגמה, הרי שיפוצים או עבודות ברחוב יכולים לפגוע בשגרת החיים התקינה - והרי כמובן לא יוצאו צווי הטרדה/הגנה אל מול המבצעים פעולות אלה. הפסיקה הגדירה לנו מה נחשב להטרדה. איומים בפגיעה פיזית בוודאי נחשבים להטרדה, איומים בביצוע עבירות פליליות, גם כן בוודאי עולים בקנה אחד עם הרציונאל של "מה" נחשב להטרדה. אך הפסיקה, הגדירה סף נמוך הרבה יותר, למה יכול להיחשב הטרדה.

בה"ט 8582-10-08, ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת בשל מציצנות מצד שכן אל שכנו. אף הוגש ערעור אשר נדחה. 

בהט (ראשל"צ) 8252-06-17‏ ‏ שחר עזרא נ' ערן מישוריס נקבע: "לפיכך, נראה לי כי פרסומים חוזרים ונשנים, בתדירות גבוהה, בקבוצות שונות ובתפוצה רחבה, יכולים להיחשב כהטרדה מאיימת המצדיקה גם הוצאת צו. " 

בע"א (חיפה) 5791-11-21 אמיר שמעוני נ' אתיה דקל" נקבע: "פניות אישיות מרובות של נושה אל בעל חובו, שוב ושוב, אל כתובת פרטית, תוך שימוש בכינויים מעליבים ו"הבטחות" שתיעשינה פניות תכופות, באותו עניין "מדי יום ביומו", יכול שיעלו כדי הטרדה מאיימת וכך הדבר בענייננו.".

מציצנות, פרסומים חוזרים ונשנים ואף פניות מרובות - יכולים להיחשב כהטרדה. 

בברע (י-ם) 179/04‏ ‏ נס שובל נ' מרים ניסים נקבע שני יסודות להוצאת צו למניעת הטרדה:

 "אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת (בעניין זה מקובלת עליי גישתה של עו"ד סלע בסעיף 28 לבר"ע)." 

כמו כן קבע

"נקודה נוספת אותה יש להביא בחשבון במסגרת שיקולי בית משפט ליתן צו מניעת הטרדה מאיימת, או לא לתיתו, היא סמיכות הזמן שבין ההטרדה המאיימת הנטענת, לבין מועד הפניה של המוטרד לבית המשפט." 

בית המשפט המחוזי בירושלים, התווה שלושה מבחנים (מצטברים), להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת: 1. פעילות מטרדה או מאיימת. 2. פעולה (מאיימת/מטרידה) נמשכת או כאשר יש סבירות שתתרחש בעתיד. 3. סמיכות הזמנים שבין ההטרדה הנטענת ובקשת הצו.

הרציונאל של בית המשפט הינו, שכאשר אין פעילות מטרידה או מאיימת, כמובן אין צורך בצו. גם במקרה שבו הייתה פעילות מטרידה או מאיימת, בלשון עבר, ומדובר באירוע חד פעמי ו/או אין צפי להמשך הטרדה ואיימים, אזי גם במקרה שכזה לא יינתן צו. עוד בית המשפט קובע, שבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת, חייבת להיות מיידית/מהירה, ביחס לאירוע שבגדרו נטען שהייתה הטרדה. יש היגיון רב בדרישה זו, שכן מי שמוטרד ומאוים, חזקה שהוא פועל מהר על מנת להגן על עצמו. חלוף הזמן נותן אינדיקציה מסוימת, שאותו אדם שטוען להטרדה/איומים, בעצמו לא רואה בהם כמשהו חמור שמחייב פעולה מיידית. דרישה זו עולה בקנה אחד גם עם המבחן השני שעמדתי עליו לעיל, שכן חלוף הזמן מהאירוע בו היו הטרדות ו/או איומים נטענים, יכול ללמד אותנו שמדובר באירוע שלא יחזור על עצמו, שכן הזמן חלף ואירוע שכזה לא התרחש שוב.

מונחי מפתח:

רון פיין - עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי