במסגרת הליכי גירושין ומשמורת, מוגשים לעיתים לבית המשפט דוחות חסויים מטעם מחלקת הרווחה. מסמכים הכוללים הערכות רגשיות, התנהגותיות וסביבתיות לגבי הקשר בין הורים לילדים.
השופט קורא אותם, ומתבסס עליהם בהחלטותיו אך ההורים עצמם אינם רשאים לעיין בהם, להגיב עליהם, או לערער על שגיאות עובדתיות שהם עשויים להכיל.
מצב זה יוצר פגיעה קשה בזכויות הדיוניות: ההליך האדוורסרי אמור להיות שקוף, גלוי ומאפשר לכל צד להגיב על הראיות שמנגד. הגשת דוח חסוי ללא אפשרות תגובה סותרת עקרון יסוד זה.
המאמר שלפניכם סוקר את המצב המשפטי הנוכחי בישראל, את עמדת הפסיקה, ואת המגמה ההולכת וגוברת לצמצם הגשת דוחות חסויים ולאפשר להורים להגיב לפני שבית המשפט יוכל להסתמך עליהם.
תוכן העניינים
מהם דוחות חסויים ומדוע הם מוגשים לבית המשפט?
במהלך הליכים משפטיים בענייני משפחה, ובפרט בסכסוכי גירושין שבהם מתדיינים הורים על זמני שהות וזכויות הוריות אחרות, לעיתים מוגשים לתיק בית המשפט דוחות חסויים על ידי מחלקת הרווחה.
דוחות אלה כוללים לעיתים היבטים רגשיים, התנהגותיים וסביבתיים על הקשר בין הורים לילדים, אשר מובאים בפני השופט כדי לסייע לו בקבלת החלטות הנוגעות לטובת הילד. הדוחות אינם נגישים לאף אחד מן ההורים ואינם מובאים לידיעתם אלא מובאים אך ורק לעיון השופט.
הבעיה: פגיעה בזכויות ההורים ועקרון ההליך ההוגן
חיסיון דוחות אלה מההורים יוצר, במקרים רבים, קשיים משמעותיים. הורים רבים אינם יודעים על בסיס מה מתקבלות מסקנות מקצועיות, אינם יכולים להוסיף טיעונים משל עצמם על יסוד עובדות או פרשנויות מסוימות, ואינם יכולים לבדוק טעויות עובדתיות בדוח.
הליך משפטי שאמור להיות "נקי", גלוי, שקוף ונגיש, מקבל ממד של חשאיות והסתרת מידע. כפי שנקבע בפסיקה:
“ככלל, יש להימנע מהגשת עמדה חסויה שכן עצם הגשתה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים והיא מנוגדת לעקרונות השיטה וכללי ניהול ההליך” [תלה"מ 57015-09-22 פלוני נ' אלמונית]
חובת ההנמקה: כשבית המשפט מתיר הגשת דוח חסוי
הדעת נותנת כי ככול שבית המשפט סבור שיש להתיר הגשת חוות דעת חסויה, החלטה זו תפורסם לצדדים ותנומק באופן מספק. בית המשפט העליון עמד על כך:
“בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה ונפסק כי "כלל גדול הוא – כתוב או בלתי כתוב – כי בית משפט חייב לתת נימוקים להחלטתו" [רעא 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ]
עמדת בית המשפט העליון: אי נוחות מחומר חסוי בהליך אדוורסרי
כבוד הנשיא יצחק עמית הביע חוסר נוחות ממצב שבו שופט חשוף לחומר בתיק שאינו נגיש לאף אחד מהצדדים:
“בבקשה נטען כי יש קושי שבמסגרת הליך אדוורסרי אזרחי בית המשפט יעיין במסמך חסוי שאינו חשוף בפני אף אחד מהצדדים להליך עצמו. ככל שמשתמע מטענה זו כי גם המבקשת לא עיינה בחומר שלגביו העלתה טענת חיסיון, ברי כי היא רשאית לעיין בחומר, ולו על מנת להגן על עמדתה לפיה אין מקום לחשיפתו.” [רעא 3797/20 מדינת ישראל, משרד הבריאות נ' עזבון המנוחה פלונית ז"ל]
סיכום: שקיפות לטובת הילד וההורים כאחד
המגמה להתרת עיון בדוחות חסויים אינה עניין טכני או פורמלי בלבד, אלא היא מהלך שמעמיק את זכות ההשתתפות של הצדדים בהליך, מחזק את תחושת ההוגנות ואת אמון הציבור במערכת המשפט, ומחדד את התמקדותו של בית המשפט בעקרון יסוד אחד: קבלת החלטות נכונה, שקולה ומבוססת ככל האפשר- לטובת הילד וההורים כאחד.
יוצא אפוא כי לעיתים יש טעמים מוצדקים להגשת דוחות חסויים. אך כאשר מדובר במדיניות גורפת ולא מבוקרת, ישנם בהחלט דוחות חסויים המוגשים לתיק, ללא כל הצדקה, תוך פגיעה בזכויות ההורים.
