תוכן העניינים
סרבנות גט כעילת תביעה נזיקית. מה קבעה הפסיקה?
בתי המשפט בישראל הכירו זה מכבר בסרבנות גט כעילת תביעה בנזיקין. כלומר, בן או בת זוג שמסרבים לתת גט עשויים להידרש לשלם פיצוי כספי לצד הנפגע, מעבר להליכים שמתנהלים בבית הדין הרבני.
חשוב להבין: לבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות מלאה לדון בתביעה הכספית הנזיקית, גם אם הסמכות לכפות את מתן הגט עצמו נתונה באופן ייחודי לבית הדין הרבני. שתי מערכות אלו פועלות במקביל לטובת הנפגע.
פסקי דין תקדימיים שהניחו את היסוד לתחום זה כוללים, בין היתר: תמ"ש (ירושלים) 19270/03, תמ"ש (ירושלים) 6743/02, תמ"ש (תל אביב יפו) 24782/98, ותמ"ש (ראשל"צ) 030561/07, שניתן על ידי כב' השופטת קיציס ביום 2.12.08.
האם גם גברים מסורבי גט יכולים לתבוע פיצוי?
התשובה היא כן. על אף שהדיון הציבורי מתמקד לרוב בנשים מסורבות גט, הפסיקה הישראלית קובעת מפורשות שהיא חלה על שני המינים. גם גבר שאשתו מסרבת לקבל גט ומונעת ממנו להשתחרר מהנישואין זכאי לתבוע פיצוי כספי.
עקרון השוויון הזה נגזר מהבנה רחבה יותר. הנזק שנגרם לאדם הנפגע מסרבנות גט, בושה, כאב, פגיעה בכבוד ומניעת חיים תקינים, הוא נזק אמיתי ללא קשר לזהות הצד הסרבן.
מתי מתחיל הפיצוי. האם רק לאחר חיוב בית הדין הרבני?
זו שאלה מהותית שבתי המשפט עסקו בה לעומק. בתחילה סברו כי הפיצוי חל רק מהמועד שבו חייב בית הדין הרבני את הצד הסרבן לתת גט. אך הפסיקה המתגבשת שינתה כיוון.
בתמ"ש (ירושלים) 21162/07 נקבע במפורש כי אין חובה להמתין להחלטת בית הדין הרבני: "ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לפסוק פיצוי נזיקי בגין סרבנות גט, גם בנסיבות בהן טרם ניתנה החלטה המחייבת את הצד הסרבן." כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הייחודיות.
ובתמ"ש (ירושלים) 6743/02 הובהר הרציונל: "הרשלנות איננה פונקציה של חיובו של בית הדין, אלא פונקציה של סירובו של הבעל להיענות לבקשתה של האשה, ושל הנזק שנגרם לה. הצער הרב, הבושה, הפגיעה בכבוד, הינם פועל יוצא של הסירוב שבינו לבינה." כלומר, הכאב מתחיל מרגע הסירוב, ולאו דווקא מרגע פסיקת בית הדין.
חובת הזהירות בין בני זוג. הבסיס המשפטי לתביעה
אחד המרכיבים המרכזיים בתביעת נזיקין מסוג זה הוא קיומה של "חובת זהירות" בין בני הזוג. בתמ"ש 20673/04 קבע בית המשפט: "בין בעל ואישה מתקיימים יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסי נאמנות, יחסים רגישים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות ואנושיות ובאופן שיאפשר לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר."
מעניין לציין שאף הכתובה היהודית מוזכרת בפסיקה כעדות לחובת הזהירות של הבעל כלפי אשתו, כך לפי כב' השופט ויצמן בתמ"ש 19480/05.
המשמעות המעשית: מי שנפגע מסרבנות גט אינו נדרש להוכיח מניע רע במיוחד. די בכך שהסירוב נמשך, ושהנזק, הרגשי, החברתי והאישי, ניתן לאמוד ולתמחר.
אומדן הנזק. כמה כסף אפשר לקבל בתביעת סרבנות גט?
שאלת אומדן הנזק היא מהמורכבות בתחום, שכן מדובר בכימות של נזקים שאינם כלכליים: בושה, סבל, כאב, פגיעה בכבוד ופגיעה ביכולת לנהל חיים תקינים.
בתמ"ש (ירושלים) 21162/07 נקבע רף של כ-40,000 ש"ח לשנת סרבנות. חשוב לדעת: בתי המשפט מעדיפים לפסוק פיצוי בגין העבר, ולא לקבוע מראש תשלום עתידי לכל חודש של סרבנות. הסיבה לכך היא הרצון למנוע מצב של "גט מעושה", שהינו בעייתי מבחינה הלכתית.
בע"א 140/00 (עניין אטינגר) נקבע עיקרון משפטי רחב יותר: בעת אומדן הנזק מביאים בחשבון גם את חומרת התנהגות המזיק. במקרים של סרבנות מכוונת, שיקול זה עשוי להגדיל את הפיצוי.
עו"ד רון פיין עוסק באופן בלעדי בדיני משפחה ומלווה לקוחות מכל רחבי הארץ בהליכים הקשורים לגירושין, ובכלל זה תביעות נזיקין בגין סרבנות גט.
ליווי משפטי מקצועי בתחום זה כולל ניתוח מעמיק של הנסיבות, בחינת האפשרות לתביעה נזיקית לצד ההליכים בבית הדין הרבני, ויצירת אסטרטגיה משפטית שתגן על זכויותיכם בצורה הטובה ביותר. בתחום רגיש ומורכב כל כך, ניסיון וידע הם ההבדל בין תוצאה טובה לבין תוצאה מיטבית.
עוברים סרבנות גט? אתם לא חייבים להתמודד עם זה לבד.
אם אתם נמצאים במצב של סרבנות גט, בין אם אתם גבר ובין אם אתם אישה, כדאי שתדעו שיש לכם זכויות משפטיות ממשיות.
פנו לעו"ד רון פיין לייעוץ ראשוני ובואו לברר יחד מה ניתן לעשות במקרה שלכם.
